top of page

יום כביסה!

יום כביסה היה יום חגיגה!

ברור לכם שעל מכונות כביסה עדיין לא חלמו והכביסה נעשתה ידנית.

אחת לשבוע או שבועיים, בהתאם לצורך, הזמינה אימי את הכובסת שהייתה עובדת עד שעות הצוהריים.

אם זה היה בתקופת החורף, היו מחכים ליום של שמש כי את הכביסה צריך גם לתלות ולייבש.

בערב לפני היו מכינים את החדר הגדול שהיום קוראים לו סלון או את חדר האורחים. מפנים את הרהיטים לצידי החדר ועושים על הרצפה מעגל גדול של ערמות לא גדולות של כביסה ממוינת לפי צבעים - מהבהירה לכהה. במרכז מחכה מוכנה הפיילה – גיגית גדולה מברזל מגולוון ובתוכה קרש כביסה, שבשנים האחרונות עבר שדרוג, ועכשיו מייצרים אותו ממתכת גלית, ועליו שפשפו את הכביסה,

ועוד פיילה מלאה המים נקיים לשטיפת הכביסה.

לפיילה היו עוד שימושים חוץ מכביסה. היו מקלחים בתוכה את הילדים, הופכים אותה לבריכת שעשועים לילדים בקיץ, וכשהיו מסיבות היו שמים בה בלוק של קרח ומכניסים פנימה את השתייה והפירות להתקרר.

דרך אגב, באפריקה השתמשו בלוחות הכביסה ככלי נגינה. העבדים הביאו את זה איתם לאמריקה, שם במשך השנים הם עברו שדרוג ונקראו בשם: ''לוחות כביסה מוזיקליים''.





כבר בערב שלפני יום הכביסה מתחילה השמחה. אני מדלגת בעליצות מערמה לערמה וקופצת על הערמות תוך צרחות וצהלות, תחליף נחמד לטרמפולינה.

בבוקר מוקדם, אמא הייתה שמה את הכביסה הלבנה בדוד עם מים ומניחה אותו על הפרימוס להרתחה במטבח על הרצפה בפינה.

יותר מאוחר הייתה הכובסת מגיעה. אשה בעלת מימדים גדולים וחיוך של טוב לב נסוך על פניה.

שכחתי לציין שאחד התנאים לקבלה לעבודה היה הרבה סבלנות לילדים, מיד תבינו גם למה.

אמא והכובסת רוקנו את תכולת הדוד עם הכביסה הלבנה הרותחת לתוך הפיילה. הכובסת התיישבה על הרצפה על שטיחון בישיבה מזרחית, התחילה לשפשף את הפריטים אחד-אחד העל הקרש עם סבון מרובע ענק של 'שמן'. לאחר-מכן הבגדים היו נסחטים ומועברים לפיילה עם מים נקיים.

וכאן אני נכנסת לתמונה. בהתחלה אני ילדה טובה, לוקחת חלק פעיל במלאכת הכביסה, יושבת מול הכובסת ו''מכבסת''. אחרי כמה זמן אני משתעממת וממשיכה.

ראיתם פעם איך דורכים ענבים בגת כשעושים יין?

זה גם מה שאני עשיתי, לא על ענבים אלא על הכביסה בגיגיות. במקרה הטוב מפשילה מכנסיים ונכנסת בקול תרועות שמחה ולמורת רוחן של הכובסת ואמא, מקפצת בעליזות ומתיזה מים לכל הכיוונים.

בקיץ המצב היה פחות מורכב. מלאכת הכביסה נעשתה בחצר מתחת לעץ ענק, ואחרי שסיימתי ''לכבס'' היו נותנים לי גיגית משלי ואפשר היה לקפוץ להתיז לכל עבר בלי לעשות חשבון.

אני מאמינה שכל ילד, גם היום, היה שמח ליום כביסה שכזה.




94 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page