כנראה הגעתי לגיל שאנחנו שוכחים את מה שהיה אתמול, אך זוכרים היטב מה היה לפני 75 שנה.
לרוב, כל מה שאכתוב יהיו סיפורי ילדות שאני זוכרת מראייה ומשמיעה.
הכל כמובן מנקודת מבטה של הילדה שהייתי.
לפעמים גם אספר את הסיפור כפי שאני זוכרת אותו לצד הסיפור ה"אמיתי".
האמת שזה לא חשוב כל-כך. אפשר פשוט לקרוא את זה כסיפור.
מה שחשוב לי יותר הוא שדרך הסיפורים האישיים שלי,
תחשפו לרוח התקופה של לפני קום המדינה ושנותיה הראשונות.
פשוט לא יאמן איך העולם השתנה.
אני מדברת על החיים במדינה שרק נולדה,
תקופה קשה של עוני ומחסור.
מדינה של קליטת עליה מכל קצוות תבל.
עשרות אלפים גרים במעברות, פחונים, אוהלים ועוברים חורף עם שלג כבד בכל הארץ, כולל באזור תל אביב.
היום, בתקופת השפע, זה בלתי נתפס.
למה כאן?
לאחר התלבטות החלטתי להכניס את הסיפורים לבלוג באתר שהוא כל-כך עסקי,
כי סיפורים אלה הם מעצבי האישיות שלי ומי שאני היום.